רשלנות רפואית בטיפולים אסתטיים מחייבת את הרופא המטפל בחובת גילוי מוגברת, מאחר שמדובר בפעולות חודרניות שכרוכות בהן סיכונים ושניתן היה לנהל אורח חיים רגיל גם בלעדיהן והן אינן מחייבות בשל קיומה של סכנה מידית לחיי המטופל

כשהיה וולטר ייאו בן 26 הוא הרגיש שיש לו הכל: אישה, בית ועבודה טובה בצבא ארה”ב. בשנת 1916, לפני מאה שנים בדיוק, נשלח ייאו להילחם באניית הצי. פיצוץ תחמושת במחסן בו שהה, פצע אותו אנושות וגרם להרס מוחלט של פניו. ייאו הועבר לטיפולו של אבי הכירורגיה הפלסטית, סר הרולד גיליס, כחודשיים לאחר שזה פתח בית חולים מיוחד לשיקום פצועי מלחמה. ייאו היה למושתל העור הראשון בהיסטוריה, הטיפול כלל השתלת עפעפיים ומסיכת עור שהגנה עליו מזיהומים בפניו.

עם הזמן התפתח סר הרולד גיליס והשתכלל בניתוחיו. באותה טכניקה השתילו צוות בית החולים שברשותו פיסות עור מהחזה, הכתפיים והצוואר. ביותר מ5,000 מנותחים. במאה השנה האחרונות, השתכללו הניתוחים פלסטיים ללא היכר, בעוד בתחילה, ניתוחים פלסטיים בוצעו רק במקרים של חוסר ברירה הרי שבהמשך, היוו סמל סטטוס לעשירים.

כיום, הפכו הניתוחים הפלסטיים למוצר צריכה בסיסי. ההשלמה האוטומטית של גוגל למילות החיפוש לנה דל ריי יציע השלמה אוטומטית ל”לנה דל ריי ניתוחים”, הזמרת והיוצרת האנגלייה לא לבד, גם חיפוש של השחקנית רנה זלווגר יציע את אותה השלמה וכן ידועניות וידוענים נוספים. הניתוחים הפלסטיים הפכו לפופולריים גם בשכבות הביניים. “שיפוצים קטנים” מוצעים בזול לכל דורש ומהפך במראה הנו דבר קל לביצוע. אך עם ההתפתחות באה גם הרשלנות.

הרשלנות הרפואית בניתוחים מחולקת לכמה תחומים:

חובת גילוי מוגברת

רשלנות רפואית בטיפולים אסתטיים מחייבת את הרופא המטפל בחובת גילוי מוגברת, מאחר שמדובר בפעולות חודרניות שכרוכות בהן סיכונים ושניתן היה לנהל אורח חיים רגיל גם בלעדיהן והן אינן מחייבות בשל קיומה של סכנה מידית לחיי המטופל. הדרישה המוגברת נובעת, בין היתר, מהעובדה שניתוחים אלה מבוצעים לרוב בקליניקות הפרטיות של הרופא ויש מאחורי ההחלטה “הרפואית” שיקולים כספיים.

שיקול דעת של הרופא

קיימים מצבים בהם מטופלים אינם שבעי רצון ממראה גופם והם חוזרים לבצע ניתוחים אסתטיים שונים במטרה לשפר את מראם, ואולם רופאים המבצעים ניתוחים ו/או טיפולים אסתטיים נמנעים מלסרב ללקוחותיהם הבאים לבצע את הפעולה, חרף בקשות מוגזמות, לא הגיוניות והיעדר יעילות שבהם, ניסיונות להראות כמו ברבי, להידמות לדמויות מסרטים. או שיגעונות מסוג זה חייבים להיתקל ברופא שיעמוד כחומה בצורה מול המטופלים ויסביר להם בנועם את השלכות ניתוחים אלו, אם בכל זאת מתעקשים המטופלים על הניתוח עליו לסרב לנתחם.

הפסיקה מניחה כי רופא סביר היה נמנע מביצוע ניתוחים/טיפולים אסתטיים שצפויים בהם סיכונים וסיכויים לכישלון הטיפול/ניתוח. מה גם, שבטיפולים/ניתוחים מעין אלה קיימת סבירות גבוהה שההשלכה של הכישלון תוביל, בין היתר, לאפשרות סבירה של פגיעות נפשיות: דימוי עצמי ודימוי גוף נמוכים וכיו”ב.

בסעיפים 13 ו- 14 לחוק זכויות החולה קבועות החובות החלות על הרופא ולפיכך הפרה של חובת הגילוי, הכוללת: הסבר מפורט על חלופות טיפול, סיכונים הטמונים בטיפול/ניתוח, ואף סיכונים נדירים, וסיכויים, מהווה הפרת חובה חקוקה.

לסיכום: כמו בדברים רבים וטובים, גם את הניתוחים הפלסטיים חייבים לעשות במינון הנכון, שיקול דעת מוטעה של המנותח עלול להביא לו לנזקים רבים ועל הרופא להזהיר אותו מפניהם. במקרה שהניתוח מיותר, בהחלט יכול להיות שהרופא ייתבע על רשלנות רפואית ויהיה לו קשה להתנער מאחריות. לכן, עליו לעמוד מול המטופל ולהסביר על ההשלכות ולסרב לטפל בו.

הכותבת היא עו”ד אורנית שגיא-דקל שותפה במשרד אשכנזי שגיא-דקל העוסק בתחום הנזיקין